הרפיה- "SAVASANA" מאת עידו נוימן ומתן שבח

Updated: Apr 10



מהי הרפיה?

הרפיה (SAVASANA-תנוחת הגויה) היא התנוחה החשובה ביותר בתרגול היוגה. מטרתה להגיע למצב מקסימאלי של הורדת מתח, ופעולה של כלל פיסיולוגית בגוף. הרפיה למערכת העצבים ההיקפית- מערכת התנועה (שריר שלד) והאיברים החיוניים. מנגנוני המשוב של המוח- גוף (לדוגמא רפלקס תנועה, תחושות היקפיות גופניות כאב וכו').

הרפיה של מערכית העצבים המרכזית והאוטונומית- תפקודים בסיסים חיוניים, והרפיה של תנועת המחשבה בהכרה.


בחיי היום יום אנו בונים מתחים ומעוררים פעילות פנימית רבה בצורה מודעות ובצורות בלתי מודעות. אחת מצורות בזבוז האנרגיה של הגוף (פעילות מטבולית) היא החזקה וכיווץ לא מודעים של איברי הגוף השונים- הכתפיים, הבטן איברים פנימיים ועוד צורות רבות. הצורה הקיצונית ביותר של בזבוז אנרגיה היא רגשות שליליים ובמיוחד כעס, נסו לרתוח מכעס לחמש דקות רצופות ונראה איך תרגישו.

הדבר ניכר ביותר כאשר אנו נמצאים תחת לחץ. בגופנו מנגנוני התמודדות עם מצבי לחץ, הישרדות וסכנה (מע' העצבים הסימפתטית), וכאשר אנו מזהים את עצמנו תחת לחץ אנו מפעילים את מנגנוני הדחק של הגוף, המפריש הורמונים ומעלה את קצב הלב והנשימה ומאפשר לגוף להתמודד מול סכנה הישרדותית. אך במצב הפעלה זה של הגוף, הגוף לא מאפשר התחדשות ומילוי מאגרים פנימיים. במצבים קיצוניים של לחץ מתמשך ניתן להגיע עד פגיעה ושחיקה של שרירי הלב, אי ספיקת כליות, אפנדיציט ועוד תוך זמן קצר, ותחלואות רבות נוספות כסוכרת, לחץ דם לא תקין, פריצות דיסק, קריסה של מע' החיסון, בפגיעה בספיגה תקינה של חומרי בניין וכו' על פני תקופות מתמשכות. לעיתים החולי יכול להופיע גם זמן רב לאחר הלחץ שפעלנו בתוכו, שכן הוא נצרב ונשאר בגוף אם לא נרפה ונרפא אותו.

הגורם הקובע האם הגוף שלי יפעל מתוך מנגנוני הלחץ הוא הזיהוי שלי והפרשנות שלי לסיטואציה, אם אני מתייחס לסיטואציה ולהצלחה וכישלון בה מתוך תחושת הישרדות ומשמעות קיומית להצלחה, אז גוף שלי פועל מתוך הלחץ.

אך אם אני אזהה בצורה נכונה יותר את הסיטואציה כאתגר אשר חיי הפיסיים, האמתיים לא תלויים בו, אני לא אטרף על ידי האריה אם אכשל, ולא אכניס את עצמי לפעול מתוך מנגנוני לחץ.זה מאפשר לי לפעול בתוך הסיטואציה בצורה מיטבית בהרבה (פעולה של מע' העצבים הפרא-סימפתטית = הגוף בתהליכי התחדשות ופעילות מאוזנת).

כאשר אני מתרגל הרפיה אני מתחיל מלזהות ולהרפות את הקצוות הרחוקים ביותר של הגוף ומע' העצבים. החל ממערכת היציבה- שריר שלד. לאיברים והמערכות הפנימיות- עיכול, הפרשה, זרימת דם, עצבים, חיסון וכו', ולאחר הרפיה ממושכת אני מגיע למצב בו אני מזהה את מירב הפעילות במערכת העצבים ההיקפית ומביא להרפיה עמוקה את כלל הגוף. בשלב זה הגוף במצב האופטימאלי של התחדשות מטבולית ותהליכי ריפוי פנימיים. המוח מסוגל לזהות כל אזור אשר מחזיק מתח אשר יתכן ועד כה היה "לא מודע" ולהפנות אליו את המשאבים הנחוצים לריפוי ושחרור המתח המוחזק בו.

בהרפיה עמוקה עוד יותר , לאחר שהרפיתי את מע' העצבים ההיקפית, אני יכול להרפות את מע' העצבים המרכזית, הרפיה עמוקה ומיוחדת זו הינה הרפיה אל תוך פעולת ההכרה שלנו ומשחררת אותנו ממתחים "נפשיים" עמוקים (מע' העצבים הסימפתטית מול הפרא-סימפתטית), הרפיה שכזו יכולה להביא עד למצב של שינה או "אי פעילות מלאה בהכרה" והתעוררות מהרפיה שכזו מלווה בתחושה של נועם ושלווה פנימית עמוקה.

במחקר וברפואה המודרנית אשר בוחנת את השפעות ההרפיה הוכח שככל שמשך הזמן במצב הרפיה ממושך יותר כך עולה קצב ויכולת הריפוי וההתחדשות של הגוף וחזרה טבעית של הגוף לתפקוד במצבו האופטימלי, גם לאחר מחלות אשר סבירות ההחלמה מהן נחשבת כנדירה כגון פגיעה בשרירי לב והתחדשות של מע' העצבים ומערכת התנועה.


ניתן ואף רצוי לתרגל הרפיה בכל גיל, בכל מצב בריאותי ובכל שלב בחיים.

ניתן לתרגל הרפיה קצרה של כ10 דקות ועד הרפיה עמוקה וממושכת על בסיס יומי.

תרגול הרפיה מומלץ לפני ואחרי פעילות הדורשת משאבים פנימיים מרובים.

הרפיה לפני תחילת פעילות גופנית ומחשבתית מאפשרת שחרור מתחים קיימים והתחדשות ונקודת פתיחה מיטבית לפעילות, שיפור במיומנויות למידה, ריכוז וזיכרון, ויכולת הפעלת גוף מיטבית.

ניתן לבצע הרפיה על שטיח או מזרן על הרצפה וניתן גם לתרגל הרפיה עמוקה במיטה, ולהתעורר בבוקר עם חיוך (-: